פסק-דין בתיק ת"א 7745-06

            מבוא וטענות הצדדים בתמצית:

1.         בפניי תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו למר אולג גינזבורג (להלן: "התובע"), כתוצאה מעבודתו.

2.         התובע, יליד 24/3/53, מחסנאי במקצועו, עבד אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" ו/או "המעבידה") משנת 1993 ועד לפיטוריו בשנת 2006 בתפקידים שונים אשר כללו הן עבודה ניהולית והן עבודה פיזית.

לטענתו, בשנת 2002 החל לסבול מכאבים במרפקיו. בעקבות זאת נבדק ואובחן כסובל ממצב של TENNIS ELBOW כרוני דו-צדדי, והידוע בעברית כתסמונת מרפק הטניסאים (להלן: "מרפק טניסאים" ו/או "המחלה"). כן הינו טוען כי מחלתו נובעת מעבודתו אצל המעבידה והאחריות לנכותו ולנזקיו מוטלת על כתפיה.

התביעה הוגשה כנגד המעבידה וכן נגד הראל חברה לביטוח בע"מ ומגדל חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחו את המעבידה בביטוח מעבידים בזמנים שונים הרלבנטיים לתביעה (להלן: "הנתבעות 2 ו-3"). יצויין כבר עתה כי בפועל התנהלו ההליכים ברובם מול הנתבעות 2 ו-3 בלבד בשל העובדה כי כנגד המעבידה התנהל הליך פירוק אשר במסגרתו ניתן צו להקפאת הליכים.

לטענת התובע, העבודה הפיזית לה נדרש כללה הרמת משאות כבדים תוך תנועה חוזרת ונשנית המאמצת את הידיים, הכתפיים והמפרקים וכתוצאה מכך נגרמה לו המחלה. כן הינו טוען כי המחלה נגרמה עקב רשלנות המעבידה, ובין היתר, מכיוון שהטילה עליו לחץ עבודה גדול ובלתי סביר ובלא שדאגה לעובד ו/או עובדים נוספים שיסייעו לו בעבודתו. בשל כך, נותרו לו מגבלות אשר גרמו ועוד יגרמו לו לנזקים כספיים.

3.         הנתבעות 2 ו-3 טענו כי בשל צו הקפאת ההליכים שניתן נגד המעבידה אין להמשיך בהליכים כנגדן. בנוסף טענו, כל אחת בנפרד, כי אינן חייבות בתגמולי ביטוח, שכן לא כיסו את המקרה בזמן שארע, ולחילופין, כי חבותן מוגבלת לחלקן היחסי בתקופות הביטוח. כן טענו להעדר אחריות ו/או רשלנות מצד המעבידה וכן להעדר קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לנזק לו הוא טוען ואשר הוכחש על ידן. לחילופין נטען לקיומו של אשם תורם משמעותי מצד התובע.

4.         בשאלת גובה הנכות הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת של מומחים מטעמם. לנוכח הפערים שעלו מחוות דעת הצדדים מונה פרופ' גנאל כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה (להלן: "מומחה ביהמ"ש").

5.         התובע הגיש תצהיר מטעמו ומטעם מר שלמה גואז, עובד הנתבעת, אשר עבד כמנהל הסניף בו עבד התובע בחלק מהזמנים הרלבנטיים לתביעה (להלן: "מר גואז").

בפניי העידו התובע, מר גואז, מומחה ביהמ"ש וכן ד"ר גלזר, מומחה בתחום הרנטגן אשר זומן לעדות על ידי הנתבעת 2.

6.         לאחר בחינת הראיות שהונחו בפניי ושקילת טענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה וכי על הנתבעות 2 ו-3 לפצות את התובע בסכומים אשר יפורטו להלן.

דיון:

מישור היחסים מול המעבידה והנפקות לכך לגבי הנתבעות 2 ו-3:

7.         במהלך ניהול התיק הוגשה הודעה מטעם ב"כ נאמני המעבידה ולפיה במסגרת תיק פש"ר 1700/05, אשר התנהל בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ניתן צו הקפאת הליכים למעבידה ובהמשך אושר הסדר הנושים שגובש וניתן לו תוקף של פסק דין. להודעת ב"כ נאמני המעבידה צורפה פסיקתא אשר ניתנה על ידי ביהמ"ש המחוזי ביום 13/2/06 (מוצג נ/7) ובמסגרתה אושרה מכירתה של הנתבעת לחברת שופרסל בע"מ (להלן: "שופרסל") וכן ניתנה בה הוראה על דחיית כל התביעות וההליכים המשפטיים שעילתם נוצרה עד ליום 13/7/05, בו ניתן צו הקפאת ההליכים (סעיף 6 למוצג נ/7).

8.         עילת התביעה דנן נוצרה עובר למתן צו הקפאת ההליכים ועל כן הרי שהצו חל בענייננו ודין התביעה כנגד המעבידה להידחות.

לנוכח זאת, הרי שיש לבחון האם מקום בו נדחתה התביעה כנגד המעבידה נדחית היא אף כלפי המבטחות, קרי הנתבעות 2-3.

            התובע טען כי אף אם נדחית התביעה כנגד המעבידה, הרי שעודנה מתקיימת יריבות בינו לבין הנתבעות 2-3 מכוח סעיפים 68-69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, ועל כן זכאי הוא להיפרע מהן (להלן: "חוק חוזה ביטוח").

            הנתבעות 2-3 טענו כי בעקבות דחיית התביעה כנגד המעבידה הרי שאין עילת תביעה ישירה בינן לבין התובע ועל כן אין הן חבות בפיצוי לתובע מכוח סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, מה גם שהמעבידה מתנגדת לתשלום. עוד נטען, כי המדובר הוא במקרה של מיזוג חברות, שכן המעבידה נרכשה על ידי שופרסל ולכן ועל כן אין תחולה אף לסעיף 69 לחוק חוזה ביטוח.

9.         לאחר שבחנתי טענות הצדדים עולה כי לנוכח ההליכים שהתנהלו בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, הרי שהמעבידה היתה חדלת פירעון עוד בטרם הוגש כתב התביעה. על כן, המסגרת החוקית הרלבנטית בענייננו הינה סעיף 69 לחוק חוזה ביטוח (לעניין זה ראה ש. ולר, ביטוח - כרך שני, פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, בעמ' 385, 411).